נשים רבות מצפות לשינוי בהתנהגות הבעל לאחר יום החתונה, אך למעשה, העובדות בשטח מעידות שמי שמשנה לעיתים את התנהגותו מקצה לקצה לאחר היום הגדול, היא דווקא האישה. אפשרת לבעלך דברים מסוימים לפני החתונה כדי להיראות חברה ליברלית וקלילה, וחזרת בך אחרי שהטבעת הונחה על אצבעך? בתחילת הקשר שלכם הצהרת על תכונות שאין לך, רק כדי לאחוז בתדמית מגניבה יותר בעיני הגבר שלך? בואו נודה, כולנו חוטאות בכך לפעמים. הפתרון הכי טוב זה לצחוק על עצמינו כשאף אחד לא רואה. בואו נתחיל:
1. בטח שאתה יכול לטוס עם חברים, מאמי!
אין ספק, אנחנו מגבילות את הגברים שלנו פחות כשאנחנו עוד מוגדרות כ"חברה". ולמה להשתמש בכלל במילה קשה כמו "להגביל"? אנחנו הרי קלילות כמו הרוח וזורמות כמו המים! רוצה לטוס רק עם החבר'ה מהמילואים למסיבת פול מון בתאילנד? מפרגנת! מסיבת רווקים של בן הדוד ברודוס? תהנה! חלקינו קראנו ספרי זוגיות שממליצים לנו להיות קלילות ומגניבות, חלקינו מאמצות עצות של חברות קלילות ומגניבות, ורובינו מבינות שככל שהאהוב שלנו יהיה חופשי יותר, כך הוא יעריך אותנו יותר (ובסופו של דבר, יחפוץ להתחתן אתנו בכל מאודו.) ככל שהיחסים מתייצבים, אנחנו מרשות לעצמנו לחשוף את תחושותינו האמיתיות קצת יותר, ואין גושפנקא משמעותית יותר ליציבות היחסים מחתונה. נקווה שהחברים שלו לא יאתגרו אותך עם הצעות אטרקטיביות מדי!
2. אני ממש אוהבת כדורגל (באמת)
ואני אצטרף אליך בכיף למשחק, ברור. הכי כיף לי פה על הרגליים בגשם עם הצעיף הדוקר של בית"ר. בטח שאני מרגישה את האווירה מאמי!! רק תגיד לי איפה השירותים. אני עומדת להיעלם לאיזה חצי שעה ולקוות שלא תשים לב. אני גם מסוגלת לצפות במשחק שלם מבלי להשתעמם (אני רק מסמסת לאחי שיסביר לי מה זה נבדל). נשמע מוכר? אנחנו מנסות לסגל תחביבים משותפים ובמסגרת זו אנו מתנדבות לארח לבן הזוג שלנו חברה, לעיתים בתחומים שפחות מעניינים אותנו. אחרי החתונה? "מאמי, תעביר את הספורט, אני לא מסוגלת לשמוע את הרעש הזה." העיקר האווירה.
3. ברור שאצטרף לטיול נחלים עם שינה באוהל תחת כיפת השמים
את מאוהבת בפן שלך ולא מסוגלת לחשוב על חייך ללא מים זורמים, אבל מחייכת חיוך מעושה ומלווה בלית ברירה סנדלי שורש מחברה. מה לא עושים בשביל האהבה? לשאלתו האם את נהנית, את משתנקת "בטח!" וסופרת את הדקות לאחור. אחרי שהוא יתחתן איתי, את נשבעת, רק מלונות חמישה כוכבים. טיפ שלנו: נסי למצוא אתרי לינה בטבע שמאובזרים בברזים ושירותים ניידים, כדי להקל על עצמך את השהות. או שתגידי לו שאת לא סובלת לינת שטח ותציעי לו לחתוך אחרי הטיול בערב הביתה, למיטה עם הפוך. אנחנו בטוחות שזה לא יישמע לו כמו רעיון רע.
4. אני דווקא אוהבת להצטרף לערבי גיבוש עם החבר'ה שלך מהעבודה
את חברה אוהבת, ומבינה את הצורך שלו להשאיר רושם טוב על הבוס ועל חברים מהעבודה. יש לך דברים טובים יותר לעשות, אבל את מתלבשת יפה, עוטה את החיוך המעושה ומעבירה ערב עם אנשים שאת לא מכירה. כשאת אשתו, את מרגישה הרבה יותר בנוח לומר שאת בעצם לא אוהבת שם אף אחד. טיפ שלנו? תמשיכי לצאת איתו לערבים כאלה גם כשאתם כבר זוג ותיק. כולנו יודעים שהדבר שהוא הכי אוהב באירועים האלה, זה להשוויץ בך.
5. אני מתה על האחיינים שלך
הם קטנים מדי מכדי לדבר איתם שיחות שברומו של עולם, הם גדולים מדי מכדי להיות חמודים, וכשאת איתם באירועים משפחתיים שלו, את חייבת להיראות אימהית וחמה. למה? כי אחרת איך בדיוק הוא יידע שאת מתאימה להיות אם ילדיו?! אז את מתיישבת על הדשא עם המכנס הלבן שקנית לכבוד ארוחת שבועות אצל אמא שלו בבית, ומשחקת במשאית ובקוביות עץ עם שלושה ילדים שאת גילם את אפילו לא מסוגלת לשער. אחרי החתונה את שואפת לממש את הגנים המשובחים של שניכם ולהביא ילדים משלכם, שיהיו, כמובן, הכי חמודים, מקסימים וכובשים שניתן לתאר. איתם כבר לא תהיה לך בעיה לשחק (ובינינו, גם לא תהיה לך ברירה), והאחיינים ממילא יגדלו ויפסיקו לגלות בך עניין. יש לך עוד ארבע- חמש שנים עד אז, לא סיפור.
6. שופינג? ממש לא מדבר אליי
אני? בזבזנית? מה פתאום. אני קונה רק מה שנחוץ, והחולצה הלבנה הזו, שיש לי גם בפיץ' ופודרה, היא הכי נחוצה. אני שולטת בהוצאות ובכלל, אני בחורה מאוזנת בכל תחומי החיים. תראה איך אני מאופקת כשאנחנו בדייט שלישי בתוך קניון, ואתה שואל אם בא לי להיכנס לזארה ואני מושכת בכתף בחוסר אכפתיות. איזה אמין יצא לי, הא? שלא תחשוב שאני לא יודעת שבסעיף הזה, בעלי לעתיד היקר, גם אתה תשתנה מקצה לקצה. משחק אותה עכשיו, אבל אין מצב שכשתרגיש איתי בנוח תציע לי להיכנס לזארה. אתה הרי כבר תדע שזו התאבדות.
7. היה לי רק חבר רציני אחד לפניך
ועוד כמה, שאני בוחרת לא לזכור כרגע. איזה תמים הוא שהוא בכלל שואל, הרי הוא לא יקבל תשובה אמיתית. אולי אחרי כמה שנות נישואין אני אפלוט בטעות את השם של ההוא באיזו שיחת טלפון עם חברה, ואז הוא יבין שהיו עוד כמה. ואולי לא. תלוי כמה בנוח אני ארגיש. ואולי בכל זאת, יש דברים שעדיף שהגבר שלך לא ידע לעולם.
8. אני לא מוטרדת מהמשקל שלי בכלל (ואני אוכלת מה שאני רוצה)
אין תצטיירי כחברה קלילה וזורמת אם תסרבי לאכול איתו המבורגר אחרי מסיבה בחצות? ואם נפלת על בשלן, איך תוכלי לסרב לפוקאצ'ה שהוא הכין לבד על האבן בתנור הביתי? חוץ מזה שכל מה שהוא אוכל ממש טעים, לעזאזל. אז את אוכלת איתו, ובינינו? הוא לא מרגיש, וגם לא אכפת לו שהעלית 3 קילו מאז שהכרתם. כיף לו איתך, ולך טעים, אז תשאירי את הייסורים בבית. לנו לקח שלוש שנות נישואין להגיד לו שיפסיק להכין פוקאצ'ות כי אנחנו חייבות לשמור. בינינו? לא יודעות אם זה היה שווה את המהלך.
9. אני לא מספרת לחברות שלי כלום עלינו
בהתחלה, ייתכן שזה אפילו נכון. אנחנו שומרות לעצמינו את הפרטים העסיסיים וגם את הריבים, כי אנחנו מבינות שתמיד כדאי לשמור משהו שהוא רק שלכם. עם השנים, הרסן משתחרר ובלי לשים לב אתן פולטות בשיחות חברתיות משפטים כמו "את לא מבינה איך הוא עצבן אותי היום!", או מרחיקות לכת ומתייעצות במאמאזון על בעיות בקשר עם עוד 50,000 נשים. צחוק בצד, זוגיות מאושרת מבוססת על תקשורת טובה. נסי ללבן איתו בעיות לפני שאת שוטחת אותן בפני אחרים. זכרי שאחרים יזכרו לו לנצח את מה שאת מזמן שכחת.
10. אני לא קנאית בכלל
אם את באמת באמת לא קנאית, אנחנו מקנאות בך. בהתחלה מלמדים אותנו להסוות את הרגש הירוק, כי הוא לא אטרקטיבי, כי הוא מזהם את הקשר. ככל שאנו מרגישות בטוחות יותר בקשר, הקנאה נחלשת עד שנעלמת, או (פרדוקס!) נשארת כשהיתה, ואנחנו פשוט מרגישות בנוח לחשוף אותה יותר. אם את מסתובבת בקשר בתחושה לא טובה, בדקי עם עצמך האם את טיפוס קנאי באופן כללי, או שהבחור שלך עושה משהו שגורם לך להרגיש מעורערת בגללו. אם התשובה היא א', יש דרכים לטפל בזה, כמו אימון אישי שיעזור לך בעוד תחומים בחיים. אם התשובה היא ב', יש צורך בבדק בית ובתקשורת פתוחה. אולי הבחור שלך לא מודע לכך שמעשיו מעוררים בך קנאה ואין מאחוריהם דבר; שיחה פתוחה תגרום לו להבין ולהפסיק את הפעולה המטרידה. אם מדובר בדפוס קבוע שהבחור שלך אינו מעוניין לשנות, אל תחכי לחתונה, כי עד אז זה לא יעבור.