מעצבת ראשית: אניה פליט 

לוקיישן: סטודיו אניה פליט, רחוב הדולפין 4, יפו

היכן הכל התחיל?

"מיד עם סיום הלימודים בשנקר, החלטתי לנצל את ההזדמנות שניתנה לבוגרים ועיצבתי קו טישרטים מודפסים בגרפיקה ידנית. בעקבות הצלחת הטישרטים המשכתי עם אופנת רחוב והתחלתי לעבוד אצל המעצבת שרון ברונשר.

עיצבנו קולקציות בגדים מינימליסטיות, בקו נקי בצבעוניות מונוכרומטית ועם הזמן הכנסנו גם כסופים וזהובים וראיתי בפועל במכירות – איך בגד פשוט מבד משודרג הופך לבגד ערב.

במהלך העבודה יצא לי לעצב עבור כמה כלות באופן פרטני ובמקביל התחלתי לחשוב על דרך עצמאית כדי לתת ביטוי לסגנון שלי.המשכתי עם קו טישרטים ובהדרגה התחלתי גי׳נסים, סריגים, מכנסיים, מעילים ועוד. בכל קולקציה הוספתי עוד ליין: מחויט, פיסים ייחודיים בשילובי טקסטיל, שמלות ערב ואז שמלות כלה.

הביקוש עלה והבנתי שיהיה פרקטי יותר להראות דגמים מוכנים. עיצבתי 2 קולקציות שמלות כלה קטנות וב-2013 הקולקציה הגדולה והמגוונת שלי יצאה לאור".

כמה זמן הסטודיו פועל?

"הסטודיו פעיל כבר 5 שנים, כל יום בין 9:00-17:00 ובימי שישי בין 9:00-13:00. אנחנו 4 אנשי צוות: אני, אסיסטנטית, תופרת ראשית, עוזרת תופרת ותדמיתנית. לכל אחת יש את תחומי האחריות שלה, אני אחראית על תהליך העיצוב, בחירת הבדים, דיגום, עיצוב רקמות וכמובן אני זו שפוגשת את הכלות לפגישת התרשמות ראשונה. את חלקן אני גם מלווה במשך כל התהליך, במיוחד כשנכנסים לשלבים של עיצוב אישי".

כיצד היית מגדירה את הקו העיצובי שלך?

"אני לא נוטה להתעסק בהגדרות של סגנון ותמיד נשארת נאמנה לעצמי. כמעצבת, אני מאוד אינטואיטיבית ומונעת בעיקר מרגש – זה בדיוק מה שמאפשר לי לעבוד עם כמה סגנונות במקביל ולערבב ביניהם.

השראות שמרגשות אותי יכולות להיות טבע, זרמים באמנות ועיצוב, תקופות שונות: התקופה הוויקטוריאנית, שנות ה-70, בוהו שיק פרוע וקליל, שנות ה-30, הארט-דקו, ארט-נובו ועוד. כאשר התוצאה צריכה להיות תמיד 'Fresh' ברמת החדשנות, במראה על זמני, עם שיק לא מתאמץ וכמובן עם טביעת האצבע שלי".

מה המקום האהוב עליך בסטודיו?

"החלל המרכזי והספייס יצירה שלי בגלריית תפירה".

כיצד את ניגשת לעצב קולקציה חדשה?

"אני כל הזמן עובדת על דגמים חדשים, זה מתחיל מלהרגיש את הכלות בתהליך, מה מחמיא, מה הן היו רוצות להדגיש, מה מרגש אותן ומה הופך את השמלה ל-'Wow'.

חיפוש בדים, רקמות, בחירת צבעוניות וכמובן הויז'ן שלי לאיך לקחת את זה צעד קדימה לדגם הסופי ולקולקציה כולה.

במקביל, אני כל הזמן מחפשת איזון של הסגנונות, מענה לסוגי גוף, בדים, תחרות וחומרים חדשים, מסמנת את הדגמים שהיו מוצלחים במיוחד, מגבשת את כל המידע ומתחילה לעצב קולקציה".

עד כמה שלב הסקיצות דומה לקולקציה בפועל?

"זה די משתנה, בחלקן זה מאוד דומה, אך לפעמים מה שראית בויז'ן וקרה בסקיצה לא עובד בפועל בדגם ולכן צריך להמשיך לפתח או לוותר. יש גם מקרים שבהם זה יוצא יותר טוב ממה שחשבתי, כי תוך כדי עבודה פתאום מתפתח כיוון חדש ומעניין בזכות בד או גימור מסוים".